דכדוך יום חמישי, מוכר לך?

דיכאון חמישי הוא משהו שלא מדברים עליו וגם כשכן מנסים, יש תחושה שאין לו מקום, וזאת כי הוא מצב שכמעט רק פנויים ופנויות מתחברים אליו ומרגישים אותו. 

אני כותבת את הדברים האלו, מפני שלפחות אחת לשבוע, אני שומעת ממישהו שאני מלווה משהו בסגנון של 'אני יודעת שזה ישמע לך מוזר, אבל בכל יום חמישי אני נכנסת לדיכאון מחדש".

כשאני עונה ואומרת לאותה בחורה לצורך העניין שהיא אינה לבדה, וש'דכדוך יום חמישי' הוא תופעה נרחבת שסובלים ממנה חלק גדול מהסינגלס שאני פוגשת- נאורות עיניה. 

הפוסט הזה הוא לא תרופה ל'דכדוך יום חמישי' (שם שעד כמה שידוע לי, אני המצאתי, לתופעה שבערך רק אני מכירה בה). הפוסט הזה בא להאיר גם את עיניכם, לנרמל את התופעה הזו שאולי עד היום הרגשתם לבדכם בעולם איתה, ולספר לכם שזה לחלוטין הגיוני שאתם מרגישים בדיוק כך- אתם לא לבד.

מה אני ממליצה לעשות מול התחושות הקשות של הבדידות, העצב ולפעמים הפאניקה שתוקפת אל מול סוף השבוע?
 
ראשית– להכיל את התחושות, לדעת שהן הגיוניות, שאתם לא היחידים שמתמודדים איתן ושסוף השבוע הוא לא רק כיף, ובטח שלא עבור כולם. 

שנית, אני ממליצה לכם מאד לחפש דרכים להעסיק את עצמכם לפחות בחלק סוף השבוע באופן שאינו תלוי בחברים או במשפחה שלכם. כמו למשל- להירשם לקורס או סדנה של שישי בבוקר.

לבסוף, הימנעו מטעות מאד משמעותית שרבים מהסינגלס שסובלים מדכדוך יום חמישי עושים, ואל(!!!) תכלו את סוף השבוע המדוכא על אתרי ואפליקציות ההיכרויות. כשאנחנו מדוכדכים, מרגישים בודדים, זנוחים ולא אהובים, זה הזמן שהכי מתחשק לנו לקבל חיזוקים חיצוניים מזרים מושלמים, וזה עוד לפני שהכנסנו למשוואה את השעמום. הבעיה היא, שכשנגיע לחיפוש האהבה במוטיבציה שלילית וממקום שלילי- זה ילך הכי גרוע שאפשר.

מה גם, שקחו בחשבון ששאר האנשים באפליקציה בחלונות הזמן הללו כנראה נמצאים במצב דומה לשלכם, כך שסביר ביותר שחוויה חיובית לא תצמח משם.

לא מחפשים אהבה במצב שלילי לעולם!

מתי ובאיזה אופן *כן* לחפש אהבה?